שולה (שחלה), בת בתיה ואברהם, נולדה ביום י"ב באב תשי"ד (11.8.1954), בטהרן שבפרס ועלתה ארצה עם משפחתה בשנת 1965 והשתקעה באשדוד. היא למדה בבית-ספר יסודי בפרס ובבית-הספר היסודי "שקמים" באשדוד. אחרי-כן המשיכה את לימודיה שנתיים בבית-ספר מקצועי, במגמה לאופנה, ושנה בבית-הספר התיכון ערב "רמב"ם" באשדוד. שולה (שכונתה גם "שולי") נקלטה מהר בארץ. לאחר שסיימה את לימודיה בבית-הספר המקצועי, למדה בקורס להנהלת חשבונות ובאותו זמן עבדה באלקטרוניקה ב"אלקטרה אמין" באשדוד. אחרי-כן החליטה להתמחות בספרות-נשים, למדה את המקצוע ועמדה בבחינות הגמר. שולה אהבה מאוד ללמוד והרבתה לקרוא, לצפות בטלוויזיה ולהאזין לרדיו. היא הייתה נערה שוקקת חיים ורבת פעילות. לדברי אמה, כאילו חשה שולה שימיה ספורים ורצתה להספיק הרבה דברים. עד ימיה האחרונים לא ידעה על מחלתה הקשה, וגם בעת ששכבה בבית-החולים, הייתה עליזה כדרכה. לפני שגויסה, עבדה כמזכירה בחברת "קבלים פלסטיקה" באשדוד.

שולה גויסה לצה"ל בסוף יולי 1973 והוצבה לחיל האוויר. לפי קריטריונים מסוימים, קיבלה שולה פטור מהשירות הצבאי, אך היא התנדבה לשרת בצבא. לאחר הטירונות, הוצבה למפקדת כנף של חיל-האוויר כעובדת שקם ואחרי-כן כפקידה בבסיס אוויר בבאר-שבע. לאחר מלחמת יום הכיפורים הועלתה לדרגת טוראי-ראשון. ביום ל' בשבט תשל"ד (22.2.1974), נפטרה שולה בעת שירותה והובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. היא השאירה אחריה הורים, שני אחים ושתי אחיות.